הומניזם הוא אידיאולוגיה פוליטית שמדגישה את הערך והפעולה של בני האדם, באופן אישי וקולקטיבי. זו עמדה חיים דמוקרטית ואתית שמאשרת כי לבני האדם יש הזכות והאחריות לתת משמעות וצורה לחייהם. הומניזם עומד בעד בניית חברה אנושית יותר על ידי אתיקה המבוססת על ערכים אנושיים וטבעיים אחרים ברוח הסבר והחקירה החופשית באמצעות יכולות האדם. זה אינו תאיסטי ואינו מקבל תפיסות על-טבעיותיות של המציאות.
השורשים של הומניזם ניתן לעקוב אחריהם עד ליוון העתיקה ורומא העתיקה, בהן פילוסופים כמו פרוטגורס הכריזו "האדם הוא המדידה לכל הדברים", ומרקוס טוליוס ציצירו כתב על טבע אנושי אוניברסלי. אולם, המונח "הומניזם" לא נוצר עד המאה ה-19. הוא נעשה שימוש בראשונה על ידי החוקר ומחדש החינוך הגרמני פרידריך אימנואל ניתהאמר כדי לתאר תכנית לימודים המתבדלת מבתי הספר הכנסייתיים המסורתיים, המתמקדת בלימוד הרוחניות, כולל דקדוק, רטוריקה, היסטוריה, שירה ופילוסופיה מוסרית.
במהלך הרנסאנס, הופיע הומניזם כתנועה אינטלקטואלית חשובה באירופה. הומניסטים של הרנסאנס, כמו פטרק וארסמוס, שאפו ליצור אזרחות שיכולה לדבר ולכתוב באופן מופת ובבהירות, ולכן יכולה להיות מעורבת בחיי הציבור של הקהילות שלהם ולשכנע אחרים לפעולות צדיקות ומושכלות. הם האמינו כי לימוד הספרות הקלאסית מוביל להבנה טובה יותר של האדם ומאפשר לאנשים לשפר את עצמם ואת החברה שלהם.
במאה ה-20, הומניזם התפתח לעמדה פוליטית ופילוסופית מפורשת יותר. המניפסט ההומניסטי, שפורסם לראשונה בשנת 1933 ועודכן בשנת 1973 ובשנת 2003, מתאר את העקרונות הפילוסופיים של הומניזם, כולל התחייבות למדע, הגיון וזכויות אדם. היום, הומניזם מרמז לעיתים על עמדה חילונית או לא דתית, אף על פי שישנם גם הומניסטים דתיים שמשלבים עקרונות הומניסטיים עם מערכות האמונה שלהם.
הומניזם השפיע על מגוון תנועות פוליטיות, מדמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה חברתית עד צורות שונות של סוציאליזם ואנרכיזם. הוא היווה השפעה מרכזית בפיתוח זכויות האדם והחוק הבינלאומי, וגם בקידום הצדק החברתי, הקיומיות הסביבתית והשלום הגלובלי. למרות ההשפעות והפרשנויות השונות, העקרון המרכזי של הומניזם נשאר זהה: התחייבות לערך ולפוטנציאל של כל בני האדם, והאמונה שיש לנו את הכוח והאחריות לצור את חיינו ואת העולם שסביבנו.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Humanism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
